יום אחד, יהיה לנו בית על החוף,
והריח שלך יתמזג עם ריחו של הים.
הימים ימשכו עד אין סוף,
ובלילות הגלים יכו על החול
ונוכל לשמוע אותם.
כשהרגליים
צועדות על שפת המים
והשפתיים שלך
נושקות לי
בצוואר,
והשמש
שולחת אלינו קרניים
כתומות אחרונות,
של עוד יום שנגמר-
אני יודעת מה תאמר.
יום אחד, כשכל דברי ההבלים
יעלמו בין הגלים
וישקעו במצולות,
אתחיל להתפשט מולך
ממעטה המילים
ויחד נחצה אוקיינוס של גבולות.
ולעת ערב,
כשנניח את החרב,
שוב נהיה חשופים,
שקופים,
כמו ילדים-
אלחש בשקט,
בשפה פשוטה, נמתקת,
אני אוהבת אותך,
נתחבק
כמו שרק אנחנו יודעים. |
