בית א: אני זוכר איך
החזקתי את ידך בפעם האחרונה,
אני זוכר את השיר ששרת לי,
שעדין מתנגן בי בשתיקה עזה
ועיני כבר יבשו מלבכות עלייך
פזמון: את חדרת אל ליבי
כמו רוח וסערה
לא השארת לי שום ברירה
להיסתכל במראה ולחשוב על העתיד.
בית ב: אני זוכר איך הבטת בעיני,
חשבתי שזה לנצח.
לא ידעתי שיהיה פה רצח של אהבה קרה
איך שבאת כך הלכת
כמו הבזק של הברק
פזמון: את חדרת אל ליבי
כמו רוח וסערה
לא השארת לי שום ברירה
להסתכל על המראה ולחשוב על העתיד.
בית ג: אני זוכר את חיוכך המסתתר
את יופיך המתגלה.
אני זוכר איך הכל התחלף
כאדם המתחדש, כמעין המתגבר
פזמון: אני זוכר איך חדרת אל ליבי
כמו רוח וסערה
לא השארת לי שום ברירה
להסתכל במראה ולחשוב על העתיד בלעדייך. |
