[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אבן הראל
/
מומחה להבים

אם אני רואה להב אני מיד אדע כמה מילימטר, איזה אורך, כמה חד
הוא ומה הוא יכול לחתוך ומה לא. אין עוד מומחה להבים כמוני.
אנשים שצריכים להבים ממש מיוחדים באים אלי בשביל שאני אכין להם
להב: רופאים בכירים שעושים ניתוחים משונים שמצילים חיים,
חיילים שרוצים להב קרב יפה, כבאים שרוצים להבי פלדה עם מדחסי
אויר כדי שיוכלו לחתוך דברים קשים עם להב קטן ולא עם הציוד
הענקי שמספקת המדינה, וגם נשים שרוצות לסרס את בעליהם כי בגדו
בהם, לאלו אני מכין סכין זהה לכולם כי כולן נראות לי זהות עם
המבט הזה בעיניים של עצבות כעס ובושה. כן, אותו להב מעוקל דומה
טיפה למגל קטן אבל מזכיר יותר את הצורה של הירח כדי שהם יוכלו
לתפוס את הביצים כמו שצריך ולחתוך אותם בצורה נקיה, כי רוב
הנשים האלו מתחרטות על המעשה מיד אחרי שהם עושות אותו וככה יש
לרופאים, עם הלהבים שאני מכין להם, סיכוי יותר טוב לחבר את זה
חזרה.

רק מעט אנשים חוזרים כדי להגיד לי שהלהב היה מצויין, רובם
רופאים שהצילו חיים. החיילים רובם לא חוזרים או שחוזרים רק
בארון ואז קרוביהם באים לבקש להב יפה לפינת הזיכרון שלהם.
הכבאים גם חוזרים לפעמים. בדרך כלל כדי לתקן את מדחסי האויר
ולמלא אותם מחדש בגז. אבל חלקם חוזרים רק להגיד תודה ואיתם
לפעמים איזה איש או שניים שהם הצילו עם הלהב שלי שהכנתי להם.
נשים מסרסות לא חוזרות לעולם. אולם קרה לי מקרה אחד... כן
המקרה הזה זכור לי טוב.

נכנס אדם לחנות נמוך בעל כרס קטנה ומקריח שהחל לצעוק עלי
בבלבול גמור וניתן היה לראות שהוא מטושטש מאוד. ראיתי שהוא
מחזיק את שק הביצים שלו ביד אחת ולהב שלי ביד השניה. הבחנתי גם
בכתם דם גדול מאוד במכנסיו שהחל לטפטף לי בבית המלאכה.

זה הפתיע אותי מאוד כי רק מעטים הם האנשים שמודעים לקיומי
מהמסורסים. המסורסים הם בעצם אנשים די מסכנים שמקנים לי תכונות
אחרות ומוזרות, אני לא יודע מאיפה הם שאבו את כל זה, אולי
מאיזה ספר ישן. בכל מקרה באותו יום הגיע אלי המסורס הזה אישתו
עמדה קצת מאחוריו והוא אחז את שק הביצים שלו מולי וניפנף בו
וצעק " ומה אני אמור לעשות עם זה עכשיו?!" הוא צעק עלי מעט
בעילגות. עניתי לו שיש מספיק רופאים שקיבלו ממני מספיק להבים
כדי לחבר לו את זה חזרה. ומה החצוף צועק עלי? הוא צועק עלי
בעילגות כזאת "מה אני צריך רופא עם סכין! סכין זה מה שעשה לי
את זה! אני צריך רופא שיודע לחבר!" חשבתי על זה רגע ועניתי לו
כך: "תקשיב לי טוב, אני יוצר להבים ואנשים מדי פעם כשיש איזה
צורך דחוף, אבל חוץ מזה הבעיה היא שלך לחלוטין."

הוא הסתכל עלי והסתכל בזעם על אישתו ולא ידע מה לומר ואני רק
אמרתי לו: "אני נותן לכם סכינים ואתם חושבים שאתם מכירים אותי
מאיזה ספר ישן ואני אעזור לכם. אז אתה יודע מה כתוב בספר הזה?
כמעט על ההתחלה!
'הלא אם תטיב שאת
ואם לא תטיב
לפתח חטאת רובץ
ואליך תשוקתו
ואתה תמשול בו.'
בראשית פרק ד' פס' ז'
אתם חושבים שאתם מכירים אותי מאיזה ספר ישן. אז זה מה שהספר
הזה שלכם אומר, אז אני מכין לכם להבים. אוי כמה שאני מחכה ליום
שאני אוכל להכין לכם רתכות ודבק ותפרים ודברים שמחברים אבל לי
אין למי להתפלל."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ג'ניפר לופז היא
סתם חתיכת
שוקולד חטובה.

קונדיטור
וורקוהוליק (ולא
סוטה בכלל)


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/7/07 20:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אבן הראל

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה