עכשיו קר.
את זה אני יודעת. אני כמעט בטוחה בזה.
או אולי בעצם זה רק המאוורר שאמור להפחיד את היצורים,
את מוצצי הדם שאוכלים קצת ממני בכל פעם.
לכאורה המחשבה על כך שיצורים שקטנים ממך פי מאה, או מאתיים,
יבחרו להם פינה כאוות נפשם יתיישבו ויתחילו למצוץ מאוד
מכעיסה...

אני, בכולופן, לא חושבת ככה. כלומר כן, זה אכן מעצבן ומגרד
בטירוף
אבל נחמד לדעת שאי שם מתעופפים להם עשרות עד אלפי מעופפים
קטנטנים
ובתוכם נושאים חלק ממני. אומנם חלקיק קטנטן, אבל משהו ממני
נמצא אי שם.
זה גורם לי להרגיש אופוריה
כאילו אני עצומה
בלתי פגיעה
ובכל זאת... מעוצבנת.


מגרד.