המילים, היו פה עוד לפני שנפגשנו
אני רק באתי לאסוף אותן
אחת
לאחת
ובנקודה אחרת,
מחוייכת,
פגשתי אותך.

התחלתי לשזור לך מילים כזר פרחים נאה
ולהגישם לך לעיתים במנגינה.
ואתה, בא אלי בשורות קצרות,
חזקות,
מביעות,
מתגעגעות.

המילים עוד היו פה לפנינו
לפני שנוצרה הבועה הקטנה-גדלה.
המילים נוצרו עוד הרבה לפני שדרכו רגלינו בה
כדי שנראה את הדרך שעשינו
כל אחד
בנפרד
ושנינו ביחד.

המילים הן המקשרות ביננו
כשידי לא משגת את ידך וקולנו לא נשמע,
כשגופנו לא אחד,
הן נוגעות אצלי בלב,
הן נוגעות גם בשלך
המילים שלי עכשיו
הן מסר אהבה גלוי אליך,
ובכלל.

וכשהמילים שלנו נפגשות
כמו אל תוך ים של געגוע
זה כמו לראות ולשמוע
את ריצתם של הגלים
המתגעגעים למגע
עם חוף הים,
סוחפים עימם כך לעברינו
תחושות שכבר כמעט שכחנו.

וכשאנחנו סוף סוף יחד
יש לנו ביחד
ים גדול,
כחול,
שקט,
רגוע.