|
ילדה בוהה בקהל הרקדנים
דרך חריצי עיניים כבויות
אני מביט אל רגליה היחפות
למודות הסבל ועול השנים.
השמלות הללו המכסות גופים רפויים
של חידלון אנושי רב מערכתי
תמיד משאירות בי משקעים מרים
הרי רצינו אהבה וחופש.
הידיים נפרשות לצדדים
אחר זוג עיניים מבינות
מצידו השני של הלילה
לחוש בהדי הרגש שנמס.
עקבות רפאים על אדמת החול
נושקות בסוליות רגליי הדואבות
החתכים הקטנים מאבדים אחיזה
בכאב, בפחד, באהבה. |
|
|
מתהפך לאחור,
נשכב על הגב,
ושוב מתהפך,
מסדר את הישבן
בצורה המדוייקת
שבה ארדם.
מסתובב שמאלה
ושוב ימינה,
ומחליט לחשוב
חזק שאני ישן,
ואז פוקח עין
ומציץ, כי אני
ממש לא מצליח
להרדם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.