|
ילדה בוהה בקהל הרקדנים
דרך חריצי עיניים כבויות
אני מביט אל רגליה היחפות
למודות הסבל ועול השנים.
השמלות הללו המכסות גופים רפויים
של חידלון אנושי רב מערכתי
תמיד משאירות בי משקעים מרים
הרי רצינו אהבה וחופש.
הידיים נפרשות לצדדים
אחר זוג עיניים מבינות
מצידו השני של הלילה
לחוש בהדי הרגש שנמס.
עקבות רפאים על אדמת החול
נושקות בסוליות רגליי הדואבות
החתכים הקטנים מאבדים אחיזה
בכאב, בפחד, באהבה. |
|
|
מוכר: "אחי, זה
מערכת בנזונה עם
מנוע וירטואל
ממורי מעודכן
לגמרי, פייג'ינג
מותאם באסמבלי
לשישה מעבדים
שונים, תמיכה
בממורי מפד
פיילז גם מעל
רשת ומדיות
מוזרות אחרות,
ושימוש
באם-אם-יו של
לפחות שלושה מהם
הרבה יותר טוב
מהמתחרים.
"
קונה: "לאמא של
מי אתה קורא
יו?!"
-- מה היה
קורה אם חנונים
היו קונים חלקי
קרנל בשוק
הכרמל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.