|
בשעות הבוקר המוקדמות
על מצע קש לוהט
נפערו הרציפים
לעיסה דביקה של אש.
הגחלים מתחת לכפות רגלינו
הומים בכתום רושף
שירת גופנו משתנה
לרעד של מלים.
מסד תשתית ארץ
קרס על רבדיו האשלייתיים
רוח המכונה נשבה לטוב
להחזיר גלגלים לאחור.
מישהו השאיר לי קופסת גפרורים
שמרתי אותה לימי קור קשים
לעלות אבק באצטבאות הרפאים
להסיר מעיניי את השתקפותם. |
|
|
לאן בדיוק אני
חייבת לצאת?
למה, אני חייבת
להם משהו?
שירה, בדיוק
לפני שביטלו לה
את החוזה עם
סוכנות הדוגמנות
של ספיבק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.