עכשיו את בבית מנגבת את הדמעות
כל היום בטלפון בוכה לחברות
"אני לא מאמינה איך זה קרה
הייתה לנו אהבה כל כך גדולה"
נתתי לך את הכל גם כשלא היה לי כלום
כיסיתי אותך בלילות קרים ונשארתי עירום
את פרוסת הלחם האחרונה שמרתי לך תמיד
הצלתי אותך רגע לפני שהזרקת אל הווריד
אבל את בחרת לפשל בגדול
כמו רוח סערה את הרסת את הכל
כבר לא אכפת לי כמה ואיך
את יכולה לכעוס רק על עצמך
והיום את יושבת לבד בדירה
מנסה לשחזר את מה שקרה
אבל רק אני יודע את אשר צופן העתיד
אחרי מה שעשית לי - את תישארי לבד תמיד
גבר כמוני לא תוכלי עוד למצוא
אחד שלמענך יכבוש את יצרו
הקרבתי הכל כדי שתהיי מאושרת
פרצתי לגינת השכן וקטפתי לך ורד
אבל את בחרת לפשל בגדול
כמו רוח סערה את הרסת את הכל
כבר לא אכפת לי כמה ואיך
את יכולה לכעוס רק על עצמך... | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.