עכשיו את בבית מנגבת את הדמעות
כל היום בטלפון בוכה לחברות
"אני לא מאמינה איך זה קרה
הייתה לנו אהבה כל כך גדולה"
נתתי לך את הכל גם כשלא היה לי כלום
כיסיתי אותך בלילות קרים ונשארתי עירום
את פרוסת הלחם האחרונה שמרתי לך תמיד
הצלתי אותך רגע לפני שהזרקת אל הווריד
אבל את בחרת לפשל בגדול
כמו רוח סערה את הרסת את הכל
כבר לא אכפת לי כמה ואיך
את יכולה לכעוס רק על עצמך
והיום את יושבת לבד בדירה
מנסה לשחזר את מה שקרה
אבל רק אני יודע את אשר צופן העתיד
אחרי מה שעשית לי - את תישארי לבד תמיד
גבר כמוני לא תוכלי עוד למצוא
אחד שלמענך יכבוש את יצרו
הקרבתי הכל כדי שתהיי מאושרת
פרצתי לגינת השכן וקטפתי לך ורד
אבל את בחרת לפשל בגדול
כמו רוח סערה את הרסת את הכל
כבר לא אכפת לי כמה ואיך
את יכולה לכעוס רק על עצמך...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
צריך להרוג את
היהודים,
זתומרת, שלא
תבינו לא נכון,
לא את כל
היהודים, רק
מספר מאד קטן
מהם, נו, כן,
אתם יודעים,
היהודים, הלהקה,
כן?
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.