|
צבירי הכוכבים
בוהקים את כחול השמיים
לכסות קטיפה של זוהר
שבשבת האותות והסמלים.
מארג המילים הנכונות לדעת
בצר הרוח בשחקים
השתקפות ענני היום שעבר
מסכת הזמן הנלחשת.
כתם האובך הלבן בעיני האנשים
ציר טבעת האור הגלקטית
נושף את קיומנו לצורה חומרית
כחוט פרום בשולי גלימתו.
סחרחרה רגעית
אחזה באשליית הכוח
גלים פעו בזרם הנהר
המים שקטו בדממתם. |
|
|
אני אוהב אותך
ואת שונאת
אותי.
את שונאת כל מי
שאני אוהב ואני
אוהב כל מי שאת
שונאת, מכאן
יוצא שאני אוהב
אותי ואת שונאת
אותך.
שוב פסיכומטרי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.