זהו שיר של אהבה וכאב,
זה נשמע לא קשור,
אבל ניתן למצוא את ההקשר.
זהו שיר על געגוע אילם,
של אותם האוהבים העצובים
שאתמול נפרדו שוב בתחנת האוטובוס
בנשיקה עצובה ומרה
ובלבם אהבה עצומה.

זהו שיר, בעצם, על שניים,
שלא מתחבקים לבינתיים,
שלא מתכרבלים במיטה לפני השינה,
ולא מתחבקים יותר בעת סערה.

זהו שיר, שלא כמו שירים אחרים,
שלא זקוק לרחמים של אחרים,
כבר יש לו מספיק רחמים עצמיים,
וכאב גדול אחד,
אותו כאב של אוהבת אחת,
שלא לצד אהובה האחד,
ולא יכולה לאחות את פצעי נפשו,
נפשו הרחוקה כל כך עכשיו.

שיר על אהובי יובל... שמהרגע שהתגייס קשה לו ואני לא לידו לא
כדי לעזור לו ולא כדי לתת לא את האהבה שיש בתוכי.