ניר ברונשטין / עיוורוני (חורף) |
נוטש מעולמי האור.
בקפוא גופי מזה הקור,
אקרא לחורף לעבור.
בדמעתי - נשקף הוא עיוורוני,
כמחול זלזל ברוח כאבי,
ואין מרפא מוכר לחשכוני.
קצרות רואי - עיני מכדי לצפות,
נצנוץ קטן הבא לו מרחוק.
בראות עיני כוכב דועך,
אבוא ואשאלני איך,
עם אין האור
וכל הקור,
אך זה החורף יעבור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|