| בנדוד ראשי בים שחור,נוטש מעולמי האור.
 בקפוא גופי מזה הקור,
 אקרא לחורף לעבור.
 
 בדמעתי - נשקף הוא עיוורוני,
 כמחול זלזל ברוח כאבי,
 ואין מרפא מוכר לחשכוני.
 קצרות רואי - עיני מכדי לצפות,
 נצנוץ קטן הבא לו מרחוק.
 
 בראות עיני כוכב דועך,
 אבוא ואשאלני איך,
 עם אין האור
 וכל הקור,
 אך זה החורף יעבור.
 | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.