דמעה זולגת מעינך,
מים שחור לים אחר,
צונחת אט אל צווארך,
כבר לא יודעת מה ואיך,
כפות רגלייך על החול,
יוצרות טביעות לכל השכול,
אדווה של מים לבנה,
לזה החוף תשיר קינה:

וגם לים יש סוף,
חפשי מחוף אל חוף,
עלי נא ילדתי,
עמי אל ספינתי.
כי גם לים יש סוף,
ובו נמצא סוף סוף,
מקום שיש בו עוד,
טיפה של שקט.

שיער ברוח מתנופף,
שיער זהוב, שיער נוגה,
מלטף לו חרש את גבך,
שלא עומד עוד בסבלך,
והלבנה שממעל
תזיל דמעה קטנה של טל
וערבה בוכה גדולה
תלחש בשקט לך קינה:

וגם לים יש סוף,
חפשי מחוף אל חוף,
עלי נא ילדתי,
עמי אל ספינתי.
כי גם לים יש סוף,
ובו נמצא סוף-סוף,
מקום שיש בו עוד,
טיפה של שקט.