ארבל הכרמלי / בל תגסוס האמונה |
שאת הראש כבר משגעות
ואת לב הנשמות הטובות
כמו דם ובשר ממש טורפות.
הולכת וקטנה האמונה הגוססת
אשר ריח צחנה סביבה מפזרת;
נותר רק לנשום, לחנוק ולהיחנק
מעשן התקווה שנותרה ללא אש.
אם סצנריו זה - בעיניך לא מוצא-חן -
אפילו לא הצמא והרעב ליום האחר.
28/05/07 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|