גרגרי חול זורמים מבין אצבעותיי,
יוצרים תלולית של חול גולש,
הזמן חומק ועובר כך מול עיניי,
לא נשלט כמו נחשול גועש.
ערפילים מכסים את הנחל
כמו כיסויי עיניים לפני,
מעלה עקב מאחוריהם
עם עלות השחר יתגלה לעיניי.
אומרים שכשגורילות מחכות,
כשהן מצפות לעתיד לקרות,
הן מביטות מאחוריהן
ולא אל האופק הנפרש מלפניהן.
אולי הגורילות צודקות,
עתידי מאחורי - רק עברי מלפני.
אבל ליבי עוד פועם בחוזקה,
וזועק "אל ייאוש - אני עוד חי".
כי מתוך המוות מגיעה התקווה
וחודשים רבים עוד לפני
להעלות באש שעות וימים,
לשרוף את הזמן בעודי בחיי.
אומרים שאופטימיות מחלה ממאירה,
שאוכלת בך כל חלקה טובה
ואידאליזם רק יחיש את הקץ,
אך אני תמיד חייתי כמו כוכב שביט נוצץ. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.