ביום ההולדת החמש-עשרה או שש-עשרה דפק
אבי בטלפיו על כתפי החצי-גברית
ובחיוך וחצי (פיו התעקל ונמתח בצידו השני)
שאל והכריז קבל עם ועולם:
"אז מה אתה אומר, נתפוס איזו שרמוטה ב-50 שקל
ונפרק אותה ביחד?",
ועוד, ללא תשובתי, "תהיה גבר סוף-סוף"
פשוט ישבנו וצחקנו,
נורא!
אילו יכול, היה פוצע בבשר מבשרו
ושותה וצעיר ושותה ומוצץ,
צעיר ושותה ושותה,
וממשיך ושותה,
וצעיר
ואני מביט בו וצמא תוקף אותי
וכך אתהלך: צמא
וזקן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.