כל השירים כולם,
עולים מתוך ים שיבולי זהב
ובשדמות זית, גפן ותאנה
תקצור מרכבת אב.

והם עוד זוכרים את הנהר,
את מי הפלג, והמבוע
את לובן סדין הבוקר
העוטף,
אגדת עמק וגלבוע.

ובליל, אגליי עופות החול
ושלוחות הסהר הכסוף
בחשאי מחכים לעוד זוג אהבים
החובקים מבטי כיסוף.

והם עוד זוכרים את הנהר,
את מי הפלג, והמבוע
את לובן סדין הבוקר
העוטף,
אגדת עמק וגלבוע.

ובשדרה, בנייך בנותייך
לבן יעטו על גופם
וזרי חרציות, מרור ותלתן
יעטרו את מצחם.

תלתליהם הכסיפו
אל מול שנותייך
וצביונך עודנו באבן חרוט.
ואת יפה, יפה עדיין,
ולך נזר המלכות.

והם עוד זוכרים את הנהר,
את מי הפלג, והמבוע
את לובן סדין הבוקר
העוטף,
אגדת עמק וגלבוע.


כי יודעים הם נפלאותייך,
ושערייך פורחים.
אך את אימי, רעייתי
עודך רכה בשנים...