להתגעגע עד תום
כמו חולות נודדים
כשתעמוד נגד כיוון הרוח
בעיניים עייפות ופקוחות.
אולי נרקוד עד הבוקר כמו פעם?
וזה בנפרד,
חבלים-חבלים
של אובדן
ובועות אוויר בנשמה.
ושוב
להיבלע
בין גוונים לבנים
של סילוף
ורוחות קיץ בוערות,
לא נחזיק מעמד
מול המים הגואים האלה,
נוכל רק להיוולד מחדש
כמו חצי מלודיה
או כמו פרח צומח
מתוך עפר של גוויה.
5.5.07
5 בבוקר, בטח אףחד לא הבין כלום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.