|
זוכרת איך פעם
לפני המפץ-הגדול
נגענו
(לא נגענו)
בתשישות היומיומית
ובכאב הברכיים
(עוד העזנו לשאול)
ברקע דיסק ראשון
של אביתר בנאי
חסר ברגשות מתפרצים מיותרים
כשהגיע השיר
אבות ובנים
(מי יקבור את מי?)
והיום
מה שמפריד ביני לבין
המפץ-הגדול
הוא קו אוטובוס בין-עירוני
וקו טלפון
בין-גופני
כי
אבא כבר לא
(רק מתנגן בין הגלים)
ואת מזמזמת עמו את השיר
כדי שלא ישכחו
את המילים. |
|
|
תשמעו סיפור.
אתמול אני
מתעופפת לי מעל
גן הילדים, פאום
איזה
מרוקאי-צוציק
אחד מחליט שאני
מכוערת, ומשך לי
ברגל הימנית.
עד עכשיו אני
נאבקת עם האור
שנדלק לי בתחת,
ובמיוחד הפעם-
הוא עוד החליט
להיות מקורי
ולהחליף צבעים.
-שפרירית בשעת
סיפור |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.