היא קמה בבוקר מוזגת קפה,
"שתיים סוכר או מר שכזה?"
פעמיים ביום היא מתחילה את העניינים,
מעייפת אותי, מלוכלכת בפנים.


לא קל לקום עם הרגשה שכזאת,
במיטה הזאת הייתי אבל לא עם אותה אחות.
מעשן את הסיגריה, אורז את הדברים,
החיים מסובכים כשהראש בתחתונים.

תודה לכם חיים, תודה לך אהבה,
אני קופץ ומרקד ממיטה למיטה.
חיי הלילה בתל-אביב קופצים מדרגה,
מנגן על הגיטרה עוד שיר אהבה.

היא לימדה אותי הכל, הסבירה יפה.
לא אשמתה שיצאתי מלוכלך כזה.
מצאתי פתרון אופטימלי למצב המסובך,
לישון עם שתי האחיות ובסוף לגמור עם האח.