לימור פסחוב / במוצב |
אספלט רטוב
משאיר רגעים שנחטפו
מזכיר בריחות שנעלמו
גשם קיץ שותק
מרטיב את הרחבה האחרונה
לנקום באמת
לברוח למקום אחר
ללחוש חיוך
אל עבר המצפה
לצעוק חירות
אל שתיקת הדממה
דמעה זועקת לחופש
ומשאירה סיבה אחרי סיבה
של חריטה שנשארה
של זיכרון שלא חלף
הופך דרך לשכוח
לברוח
לשאוף לשחרור
לחזור למקום אחר
שם הכל צועק - הקול קורא
לנקום באמת
לברוח למקום אחר
ללחוש חיוך
אל עבר המצפה
לצעוק חירות
אל שתיקת הדממה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|