אסנת אינציגר-אלון / מאוויים |
נִבָּט בְּחַלּוֹנִי,
מְתַעְתֵּעַ בִּי פִּזְמוֹן יָשָׁן
עַל אַהֲבָה לוֹהֶבֶת כַּיַּיִן.
ןָאנִי מַבִּיטָה בַּחַלּוֹן מַאֲוַיֵּי
וְרוֹאֶה פְּעָמִים רַבּוֹת
שֶׁל כְּמִיהָה וְהַחְמָצָה
נִפְרָש-וֹת כִּמְנִיפָה,
וְיוֹדַעַת שֶׁלְּכָל דָּבָר
יֶשְׁנוֹ זְמַן פְּנִימִי מִשֶּׁלּוֹ
לְהַבְשִׁיל וְלִגְדֹּל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|