|
שנאתי אותם
בלי כלל להכירם
קינאתי בצמא
בלי לדעת עברם
והכל, אבל הכל
בגלל היכן שהם ישבו
ברגשותיי העדינים
הם כלל לא התחשבו
הם ישבו על הספסל
שהיה חלק מאיתנו
ולחשו אהבה
בלי לדעת מה עברנו
על הספסל הבלוי
שמזכיר לי רק אותך
הם יושבים, מצחקקים
ורק אני הרחק ממך
הם נראו מאוהבים
ואני כ"כ רתחתי
הם על הספסל שלי
וכשהלכו, כ"כ שמחתי
התפללתי בלבי
שיעזבו את המקום
וכשהם קמו והלכו
אני חזרתי לנשום. |
|
|
אני, לשם שינוי,
בעד דעות
קדומות! ממה
יעשו כל האנשים
המשעממים האלה,
שנלחמים בדעות
הקדומות,
בלעדיהם?
אז בבקשה,
תתחשבו, קראו
לחברכם הומו
כשהוא מתנהג
ברגשנות, ואנא,
אחיי יוצאי
ספרד, תמשיכו
להתנהג כמו
מפגרים
אני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.