השתקפות הים בעיניי,
כמו הגלים ששואגים בעצב
והשפתיים לחשו את מילותיי הקרות
באותו השחר שהמליך השלכת.

מי בא בקיץ?
אף אחד קרוב.
מי בא בינתיים
אלי, אל החוף?

העלים התחילו להתאבד
עוד לפני שנשרו מהעץ,
אז למה זה קל להיפרד
כשהענפים מתחילים למות פה?

עוד ילד שממשיך לפחד
ושר בשפתיים פצועות,
עוד רגע והוא שוב מתבודד
ואלוהים לא מבין מה הולך פה.

ומה זה במים?
עכירות רדודה
מי שר בינתיים
היפה או החיה?

אמרתי שלום למילותיי
והירח הקשיב במרפסת,
הציפורים עפות לי בלילה
בין העלים שנשבו לשלכת...