אווה רויטל / בדרך לטרבלינקה |
כל פרח היה פעם אדם,
לכל גבעול היה פעם גוף:
ידיים, רגליים, בטן, צוואר.
אסור לדרוך על פרחים בדרך למיידנק,
אולי זהו פרח שצמח לזכרו של תינוק שמת:
עלי הכותרת מסמלים את רכותו,
הגבעול - את בדידותו,
העלים את תמימותו, את מה שנקטף.
לכן, אל תלכו בשדות פרחים,
צעדו בדרך עקיפה,
חשוכה, אפלה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|