|
היא יודעת ששוב
זה חוזר ומציף
והיד תישלח
ללטף את הפחד
היא בוהה בתמונת
הראי של עצמה
בשניות שבהן
ייפקחו העיניים
בתוך שקט חונק
תיאנח לבדה
הקירות ישמעו
את גופה מתפתל
מיטתה הדוממת
מכוסה שלוליות
תחבק את כתפה
ותזכיר נשכחות
בסופו של עניין
עת הבוקר יפציע
על לחייה תיוותר
רק דמעה בודדה. |
|
|
"היה זה יום
אביב בברלין
הנצורה. הפרחים
פרחו, הציפורים
צייצו, היטלר
ואווה בראון
התאבדו. ז'דק
נכנס לחדרו..."
המקום השלישי
ברשימת הפתיחות
הגרועות בכל
הזמנים לרומן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.