לב איתמר / דיוק עצמי |
והתנשאתי לגבהים
דליל היה האוויר בצמרת
דחוס וריק מחמצן
באבחה אחת את העץ כרתי
מבכה מותו על שפת הנחל
או אז על כנפיי שלי נסקתי
למחוזות עלומים
יושב לצדו של זה
הישן היקר
ושותל גרעין זהוב חדש
בקרבו
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|