|
כעץ שתול על פלגי הייתי
והתנשאתי לגבהים
דליל היה האוויר בצמרת
דחוס וריק מחמצן
באבחה אחת את העץ כרתי
מבכה מותו על שפת הנחל
או אז על כנפיי שלי נסקתי
למחוזות עלומים
יושב לצדו של זה
הישן היקר
ושותל גרעין זהוב חדש
בקרבו |
|
|
אבל דון, לא כל
מה שמסתובב
וטוחן קמח הוא
טחנת רוח |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.