ילדי הדיגיטלי מפריח אס אם אסים לחלל
למי קולך תיתן ומי יגרוף מהר שלל
בחדרך תגלוש במרחבי לא כלום
בזוהר הקפוא תרדוף אוצר עלום
שפתך היא שפת מחשב אורך הוא אור מסך
ורק אתה ילדי יודע מה הוא שח,
כשתאסוף ריגושים מלוא חופניים
זיק אלקטרוני יוצת בעיניים.
הרחק מכנף יונה חמוש בסלולרי
לבד אתה עומד ביער הבינארי
בבדידותך לא תראה ברק כוכב
לא תאזין ליללה שקפאה במרחב
ואין תולעת משי ולא עלים של תות
ואין דרכי עפר ולב על עץ חרות
ידך לא תלטף כריכה בלה בספרייה
ולא תראה שממית בחלומה שרויה.
כשעל במה דורך כוכב והצעקה דועכת
ואור ירח בשלולית מצהיב עלי שלכת
אלחש דברים לדומיה בחדר שחשך
אשיר לך פזמון ישן, שיר ערש שנשכח. |
