אני לא מכירה אותך
ובכל זאת חושבת עליך
כל הזמן
ילד יפה
שלא ידע מה מצפה
יש לי בראש תמונה שלך
כשעוד חייכת
איך לא הבנת
שהחיים
הם כמו בלון בשמיים
תלוי רק ברוחות
נסחף לכאן או לשם
עד שאי אפשר יותר לשאת
והאוויר מתנדף
התמונה שלך בעיתון
וזאת לא התהילה שרצית
איזה ילד היית?
בכמה ימים מורטי עצבים
החיים נסחפים
כמו בלון בשמיים
מוגנים בשכבת דקה
בוהקים בשמש
עד אותה הדקה
והתמונה שלך בכל מקום
וזה לא מה שציפית
ואיזה ילד היית?
ואם הייתי פוגשת אותך
עוד בחיים
מה הייתי אומרת לך? | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.