הדבר שהיא הכי רוצה זה שמישהו יקרא את מה שכותבת
אבל אכפת לה יותר מדי.
מה יגידו,
מה יחשבו עליי,
ואם ישאלו איך אסביר,
מה יהיה.
אולי אני כותבת
רק בשביל ההוכחה
שתהיה לי -
שהרגשתי כך ולא אחרת.
לא שמישהו יודע שיש לי
מסמך מתועד
אך לפחות אני לא מרגישה משקרת.
ובכלל, הלוואי
והיה אפשר לכתוב הכל,
תמיד,
כי אחרת שוכחים.
את הכל שוכחים.
אתמול בהרצאה אני יושבת וכותבת כמו משוגעת
להחזיק מים שנוזלים בין הידיים.
ואפילו אין בי שירים יותר
רק שורות
ואפילו - אין בי הכישרון הזה
רק כנות
בכל זאת אקח את העט בידי ואכתוב
מעמידה פנים שיש מי שמקשיב. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.