נגרר על הרצפה, מושיט יד כחושה, שכל ורידה בולטים. אגל של זיעה
ניגר מהקצה הימני של העין לאורך הלחי ומתנפץ על הרצפה.
רעב, מת מרעב.
מורעב כבר שנים על גבי שנים.
למשהו אמיתי, זאת אומרת.
פה פירור, שם פירור, אבל שום דבר אמיתי, כמה זמן אדם יכול
לשרוד בלי כלום?
ראה לפעמים הזדמנות להשקיט את הרעב, לעתים אפילו להשתיק, אך
פספס אותן מחמת חוסר מוכנות, חוסר ניסיון ואולי שמא אפילו חוסר
רצון אמיתי. כן. טהור.
מתישב על הכיסא, מט ליפול. מתנודד.
חושב כיצד חמקה מידו הפיסה האחרונה ללא כל שליטה. ואולי היתה
לו שליטה והוא פספס אותה?
מתי תגיע אחת שוב? האם האחרונה שמא תחזור? מה יהיה עליו?
תוהה, כמה זמן אדם יכול להתקיים רעב? שנה-שנתיים, אולי יותר.
במקרה שלו, בוודאות יותר.
מין צורך כזה אשר חולק כסא עם הצרכים הבסיסיים, יושב לעיתים עם
התשוקות והתאוות, ולפעמים סתם שוכב ליד הרצון הסתמי והגחמות
חסרות השחר.
הוא והצורך שלו מנסים לעמוד, אך מחליטים שהישיבה תועיל להם
כעת.
כמה זמן לא חלק אהבה עם מישהי.
כמה זמן?