|
את שערך סירקתי בעדנה
לראשונה ואחרונה היה זה
לפני עשרים וחמש שנה.
כל שנה ביום זיכרונך
נרעד המסרק בידי
כמוצא עצמו עבורך.
האם זהו הרגל אימי
או שמא אחרי תחפשי
בעזרת המסרק שבידי?
כנראה שלא תאמיני
ותחשבי שזאת בדיה
מבקש שראשך תרכיני
ואוכל לסרקך בשניה.
23.5.07
|
|
|
אז אמרתי לו,
בטח, אפילו
לפמלה אין ריאות
כל כך גדולות.
אחד משלושת
החזרזירונים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.