|
תחת שמיכה לשתיים אני לבד
הולכת ברחוב ואני שוב לבד
מכינה לי אוכל רק לאחד
לא מדברת על חדשות עם אף אחד
ובחוץ יש חושך וכוכב מנצנץ
יחיד במרומיו ואלי הוא קורץ
הוא שולח לי הבהוב שובב
ופתאום נדלק שם עוד כוכב
אז אפשר לראות איך ימים מתחילים
בגוונים ורודים סגולים כמו אלפי פרחים
אבל כשמגיע שוב זמן שינה
יופי היום דועך מול בדידותה
צימאון הגוף הזה לחומו של אחר
תורם של החלומות מבשר
איך הלילה מפנה מקום לעצבות
שוב טעמה המוכר של הבדידות
אבל מה הטעם בשמחה
אם בלילה אני עוד חולמת אותך? |
|
|
בואי גברת
בואי גברת
את הפרפרה שלי
סוכר, תינוקת
"עיירה מטורפת". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.