אהובי,
התחלתי את חיי מהתחלה,
סגרתי מעגל של טירוף ואכזבה.
היית שם בעבר עמוק בתוך ההווה.
לא הרפת ממני, נשארת חלום מתוק שהיה שווה.
ערגתי אלייך, קיוויתי לך, חייתי למענך.

הנשיקה הראשונה איתך שנשארה בי בוערת
שורפת היא כל חלק בי, נשארת.
חמש שנים של סבל ובדידות לנשמה,
כואבת ומרוסקת בעקבות ההפרדה.

כי נשמות תאומות אינן נועדו לחיות יחדיו בשלמות
בעולם כה שקרי ומכור.
האהבה אינה מנצחת
בעולם שממילא אינו צודק
אהבה אמיתית, אינה יכולה להכיל יקום עם גבולות,
אינה מסוגלת לקשור מילים בהגדרות.
מדברת היא בשפה של עצמה,
בפרץ רגש ורגעים של עצמה.
אין לה סוף, אין לה התחלה,
ובכל רגע מגלמת בתוכה נצח והאדרה.

עכשיו אתה שם בעתיד,
מחכה לי, יושב על כסא מזהב,
מביט בי, שומר עליי ושותק.
מכוון את דרכי לדרך המלך,
כדי לשמר את זו האהבה
שתתקיים במלוא העצמה רק בעולם הבא.