מכחיש. הוא מכחיש. את כל מה שהיה.
זה הוא האיש. לא אני. הוא עשה את המעשה.
היום להודות זה כבר פאסה.

ואני מטיחה בו את האמת. הרי הייתי שם.
ראיתי אותם. תפסתיו על חם. ואותה גם.

ומאז אני תוהה.
מביטה בקירות, בוהה בתקרה.
אבל אי אפשר ככה. מה אני עושה.
איך לגשת?
הרי נלכדתי ברשת.

ואת האמת אדע:
היתה שם בגידה.
אני לכודה.

והוא, איך יש לו. לב אבן. חוצפה.
ללכת להתגלגל איתה על הרצפה.
ואחר כך כאילו כלום לא קרה.
רק המיטה כל כך קרה.

אולי אייבש את השיער בפן
ואשים על הקומפקט ת"ק של שופן.

אני אברח, ושהוא יחפש אותי.
או אולי אסע לחו"ל עם מוטי.
למרות שהוא אדם קצת נוירוטי.

"זה ההוא שגר מעבר לכביש,
הוא עשה את המעשה המביש".
כך אמר לי ברשעות של כריש.
אבל את הכל הוא מכחיש.
פשוט מכחיש.