מוריאל חדד / רכבת הרים |
אולי רק אז תהיה נאמן לאחרים
הנפש שלך פצועה
אין בך חום ואהבה
הסיפור בנינו לא סגור
השער ללבך נעול
אתה לא נפתח לאף אחד
בסוף אתה תישאר לבד
רכבת שדים
רכבת הרים
פחד גבהים תוקף אותי
אין אני לא אצליח להרים את ראשי מעל המים
ואין לי אויר אני תקועה בין הים לשמיים
רוחות העבר רודפות אותי עדיין
והזיכרון המתוק לא נמחק
נכנסת למעבורת חושים
לא רואה בעניים
המציאות בולעת אותי
אני נלחמת בשיניים
ואין לי סיכוי להינצל
רכבת שדים
רכבת הרים
פחד גבהים תוקף אותי
החיים חולפים לי בין המחשבות
לא אני לא מביטה בעניים
חולמת על התקופות היפות
מחפשת את הדג הנכון מתחת למים
רכבת שדים
רכבת הררים
פחד גבהים תוקף אותי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|