מילים, מילים, מילים.
ועוד לא מצאתי את המילה שתצליח להציל אותי מעצמי.
חיים ביד הלשון, והמוות בקופסאות כדורים שחורים-מתוקים.
להאמין בזה;
להיאחז ברצפה ירוקה, וליפול את קירות מצופים בעצב,
פעימות אחרונות של גוף שעייף.

מילים;
שהופכות לשתיקות.
ומבטים.
שעצמו עיניים.

לבהות במראה עשויה עננים, לטבוע בנהר של ניצוצות,
לברוח מהגשם.
ולהסתתר בתוך עצמך;