גדלתי בסדר גמור
תמיד היה
אוכל בסירים
והיו בגדים
בארון,
טלוויזיה צבעונית
בלי שלט רחוק,
משחקי קופסא,
כרטיס מנוי לספריה,
פטיפון,
חוגים אחר הצהריים,
אופניים
שום דבר נורא
לא קרה
לי
אבי היה מרים אותי על כתפיו,
אמי אפתה לי עוגות,
תעודות מלאות טוב מאוד,
חברות, מחברות,
פיז'מות פלנל,
מיץ פטל, בובות,
שום דבר נורא.
לכאורה
אדוני, האם כשנכנסת
לא שמת ליבך
אל השלט?
ובכן, אדוני,
אני מצטערת
אבל כתוב שם בפירוש שחור
על גבי לבן
ממש בכניסה, על יד הדלת
"שברת-שילמת"
אדוני,
זה בכלל לא משנה
שלא התכוונת
מישהו צריך
לקחת על זה
אחריות
זה עושה לי טוב
לדעת שהם כאלה
צעירים
ואני הולכת לתת להם
את הזיון של החיים
שלהם
(בטח לא שלי)
ובכל זאת,
הייתי רוצה לפעמים
להרגיש
שמישהו מסתכל עליי
כאילו הייתי אני
צעירה
ורוצה לתת לי
את מה
שהוא כבר קיבל
מנשים
מבוגרות ממני
אתה יושב על המיטה שלי
ומדבר איתה
אתה אומר לי שהיא יודעת
מי אני
ומה מקומי
ואני חושבת ש
אם זה נכון
היא יודעת הרבה
יותר משאני
אי פעם אדע
ושוב,
אתה יושב על המיטה שלי
ומספר לי עליו
אתה אומר לי ש
זה יכול יהיה רעיון טוב
אם נשכב
(אני והוא זאת אומרת)
ואני מהרהרת
בכמה שזה
יכול להיות רעיון רע
אם נשכב
(זאת אומרת,
אני ואתה)
כבר שבוע שאני לא מרגישה
טוב
ועדיין,
לא מספיק רע
כדי לכתוב
או סתם לגשת לרופא |