חבל שעונות השנה
לנצח ינועו (אם נשכח לרגע מאפקט החממה)
באותה רוטציה:
קיץ, סתיו, חורף, אביב, קיץ, סתיו, חורף, אביב, קיץ, סתיו,
חורף
וחוזר חלילה
ובכך יאלצו אותי להיזכר
איפה הייתי
וגרוע מזה,
מי שהייתי
באותה העונה בשנה
שעברה

נשירת פירות הסרק
מהפיקוסים הנטועים ברחוב שלי
נשמעת לעיתים
כמו גשם מקומי
ואני נזכרת בך
בעיקר כש
אחד מהם פוגע
בדיוק מפתיע
בראשי

"Why does it always rain on me?"

(תרשום, תרשום)
אחרי העניין ההוא
בערב החג
עם הכדורים
ובקבוק היין
יש לציין
שאני מרגישה הרבה יותר
טוב

כבר לא כל כך איכפת לי
שלא כל כך איכפת
לך ממני.
להיפך,
יש אפילו משהו משחרר
בהבנה שאני לא אשאיר מאחוריי
אלמנה (שחורה
או לבנה)

את אינך תלויה
בי
ואני איני

(תלויה)

מאז שאני
והבדידות שלי
נקלענו למשבר
אנחנו הולכות לייעוץ זוגי
ולומדות להסתדר
שוב
אחת עם השנייה

אני מקווה שהורדת
את תמונותיי
מהקולאז' שעל לוח השעם
שתלית
מול המיטה
אני פשוט לא רוצה לדעת ש
כשאת מזדיינת
איתה
אני מביטה
בכן
מתוך חוסר ברירה מהקיר
שמנגד

או

אני מקווה שתלשת
את תמונותיי מהקולאז'
שעל לוח השעם
שתלית
מול המיטה
ושהחלל המדויק
שנותר אחריי

לא יתמלא
לעולם

או

אני מקווה שעקרת
את תמונותיי מהקולאז'
שעל לוח השעם
שתלית
מול המיטה
כדי שתהייה אמת
לפחות בפרסום
אם לא בינינו

אפשר כבר להרגיש את הקיץ
בגופיות וכפכפים
ובשובלי זיעה
מטפטפים במורד הגב
בצעקות המצילים
ובשמחת הניצולים
ובדגלים מתנופפים
בחוף הים
בעליית הטמפרטורה
באוושת המזגנים
ובעיניי החתולים
שחשבו כבר
שלא ישרדו
את החורף

הקיץ אסע לברלין לבד
אולי אפגוש שם
גרמני נחמד
שסבו היה חסיד
אומות עולם
או לפחות כזה בלי דם
על הידיים
שיעשה עימי
חסד
ויבקש ממני סליחה
או שלפחות יקח אותי
לאיזה מועדון סאדו-מאזו מחתרתי
ללבן כמה
סוגיות של מוסר.