נבלעת אל מול האופק השחור,
מביטה בעיניך ושוב יודעת כי
נפש אדם יקר נרצחה כעת.
הצצה קצרה בעיניך ועדיין -
סודך המרתק נפלא מתבונתי.
נדמתי בחצר ביתך
ושוב חוזר התו שניגנת בנשמתי,
ושוב חוזרת ההבנה כי סודך
שמור מפניי,
ונראה כעת כי לעולם לא
ייפתח הוא מולי,
ולעולם תידום נפשי בתוכך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.