נוגעת, בורחת,
חוזרת ושוב מקוננת.
אהבתך שנגעה ממרחקים
כבר איננה,
וגופך המחמם כבר נוגה כחסר.

היית לי כאם, היית לי כאחות,
היית לי חיבוק, היית לי הבכי,
היית לי כל עוד...

נתתי ידיי באש ושיחקתי,
וטרם הזהירה אותי הכלה
וישבתי שם, ובחושך הבטתי,
ושכבה עמי שם וליטפה.

היית לי כאם, כאחות, כביתי,
היית לי חוזק ואושר עילאי,
היית לי כל עוד לא הייתי אני.

אהבת אותי חלשה, אהבת אותה בפינה,
אהבת אותי כבויה
וכשהתחזקה נפשי - חיבקת,
אך יותר לא תחבקי.

היית לי כבית, כהורה, כחברה,
היית לי החוזק הנפשי והמיטה החמה,
היית לי הכול - כל עוד אני לא הייתי -
אני.