לבנה- לבנה צועדת בשלג הרך,
נתקע מבטה בעצים;
עליהם כדוקרנים קפואים שלווים
ברוח מתנופפים.
עורה נמתח טוב טוב על עצמותיה,
עיניה מלוכסנות ותכולות,
שיערה הלבן הארוך אחריה,
מתנופף אט בקצב הצעדים.
על מצחה נקודה קטנה- קטנטנה
ומפיה אינה מוציאה אף מילה.
בנחל משתכשכות רגליה,
מים בידיה- אל פיה, אל פניה,
מביטה היא במים העומדים
קרים הם אף קפואים,
והשלג הרך ממשיך עוד לרדת.
שפתיה כחלחלות
ועורה הלבן
עיניה סגורות
ושיערה אף הוא נדם.
צנחה אל השלג הרך,
קרבה אל חלקיקיו.
נשימתה פרחה -
חומה ברח.
לזכרה של סמדר (סמדי) פירסטטר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.