אורטל לויתן / סיוט של בוקר |
ולומר שהנני עיוורת
אינך יכול לעצור אוזניי מלשמוע
ולומר שהנני חרשת
אינך יכול לסתום את פי
ולומר שהנני אילמת
אינך יכול כל זאת
אך יכול אתה
לעצום עיניי,
לעצור אוזניי משמע,
ולסתום פי,
ולהיות כבוגר
ולומר לי לשתוק
וכאב חולני
וצריבה נוראה
וזהו -
נגמר הסיוט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|