|
הלכת והשארת אחרייך,
טעם מר של מציאות
"ספוגה ברחמים העצמיים שלך", תיארת
ולעולם לא הבטת שוב.
הלכת והשארת אחרייך
זכרונות יפים ולחי רטובה...
"לא מנסה שיהיה לך טוב", הסברת
ולא הוספת אף מילה
ההבטחות שלי הפכו לסתם עוד
רצף של מילים, אבל
אולי יום אחד תוכל לסלוח.
שקר פה, שקר שם...
זה לא היה במכוון, אני
בסך הכל ניסיתי לא לפגוע.
הלכת והשארת אחרייך
נפש מדממת, צלקות בצד.
"עושה מעצמך מסכנה" כך אמרת...
עזבת לי את היד.
תמיד אמרת שתיקח אותי איתך,
תמיד אמרת שתחזור בחזרה...
אז איפה אתה, איפה אתה?
[תודה ענקית ליעקב רביץ.] |
|
|
שלום, הגעתם
למזכירה
האלקטרונית של
מישהו. הקש אחת
אם ברצונך להקיש
אחת.
הקש שתים אם
ברצונך להקיש
שתיים.
הקש שלוש, אם
ברצונך להקיש
שלוש.
אם עוד לא הבנת
את הקטע, הקש
ארבע.
אם הבנת את
הקטע, אבל אתה
לוחץ מקשים
כפייתי, הקש
חמש.
אם הקשת חמש,
תקיש שש.
אם הקשת שש,
תפנה לעזרה
מקצועית, או
תקיש שבע.
-מצחיק, לא?
הליצן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.