[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אמילי-אן רוז
/
חיים בצל המוות

אבל היא יודעת שהיה שם משהו,
שהיה בו משהו.
והיא אפילו לא יודעת מה.
והיא אפילו לא יודעת מי.
הוא

ובכל זאת, היא חושבת:
"כמו בסרטים".
היא רוצה.
כמו בטלוויזיה,
בתכניות היפות עם הסיפורים הקסומים.
אלה, הכמעט בלתי אפשריים.
סיפורי אהבה מתוקים.
אשליות שחולמים לעצמנו,
שנשארות בתוך מסך.
בתוך  עוד תכנית,
עוד סרט.

נשארות בתוך קופסה גדולה עטופה בסרט אדום,
העומדת ליד קופסה קטנה נוספת -
בורקת,
מנצנצת באור הלבנה.
קופסה של רסיסים.
של חלומות, של רצונות,
קופסה של אור.

ובין כל הקופסאות,
חיים את העתיד, כדי שלא יברח הרגע.
חיים את המחר, כדי שלא יברח היום.
חיים, שוכחים לנשום.
חיים בצל המוות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
היטלר לא היה
אנטישמי.

הוא סה"כ היה
מאותגר ציונית.




אד המתאבד כמנפץ
מיתוסים


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/6/07 2:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אמילי-אן רוז

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה