הוא לבד בעולם.
אין לו אף אחד
אין איש שילטף
אין איש שיאכיל.

הולך לו כך,
משוטט בחצרות.
מתאמץ עד צאת הנשמה
למצוא רק עוד פיסת אוכל קטנה
רק עוד עוד טיפת מים.

בראותו את המפלצות הללו על מסלול הבטון,
כולו נמלא בפחד משתק.
רץ בבהלה, לא רואה לאן.
רק לברוח הלאה - הרחק משם!

בעוד הוא על סף אפיסת כוחות
מבוהל
רץ במהירות עוצרת נשימה לעבר מסלול המוות האפור
אחת ממפלצות המתכת האימתניות התקדמה לעברו במהירות
בלי לשים לב שהוא שם.

דם ניתז מראשו.
הוא כבר היה מת כשהגעתי.
ירדתי במדרגות
מביטה מהחלון
והוא - שוכב כך בחוסר תנועה, רפוי.
כה מסכן, חסר-אונים
באותו רגע הוצפתי ברחמים.

איש לא באמת יתעניין.
איש לא יקבור, לא ישים פרחים.
לא יזיל דמעה, לא יזכור.
את היצור הזה,
הקטן,
האפור.