פתאום כששמעתי את שמו באוויר
הרגשתי את הסכין טסה במהירות אל עבר ליבי.

"אורן"
והלב שלי נדקר.

"את לא היית סתם בשבילו"
אחיו אמר לי פתאום אחרי שהתחלנו לדבר.

פגשתי אותו בבר
ונדהמתי לגלות עד כמה הדימיון בניהם רחב
רק מלהסתכל עליו
ראיתי את אורן שלי.

"את היית בשבילו המון"
הוא המשיך לומר
ואני הרגשתי איך דמעות ענק נאגרות בגרוני
מאיימות לשטוף את הבירה שבידי
ויחד איתה
את כל רגשותיי.

דיברנו הרבה
הוא הסביר לי המון.
למעשה, הוא מאמין שאם אדבר איתו
הוא יחזור מהר יותר לארץ.

כמו שסכר נפתח
והמים דוהרים אל עבר הסלעים
כך לפתע הרגשתי את כל רגשותיי גועשים ורצים
מנסים למצוא מחסה
מנסים לשכוח ולהדחיק
את העבר הכואב
שהשארת לי כשעזבת.

דמעות של אכזבה טהורה
ניגרו על חולצתי
ואני הרגשתי
כיצד ליבי נשבר ונסדק שוב.

כשהבטתי בשמיים,
ראיתי את הכוכב שהקדשת לי
כהסתכלתי על הים,
נזכרתי בגלים שסחפו אותנו יחד
כשהלכתי על החול,
חיפשתי את זכרונך בין הגרגרים
כשראיתי את השמש,
הבנתי עד כמה הארת את חיי
כשהסתכלי על הירח,
ידעתי שהארת אותי גם כשהיה חשוך מסביבנו

וכשהבטתי במראה?

כשהבטתי במראה,
ר א י ת י   א ו ת ך   ב ת ו כ י .