שרון צומר-אפל / געגועי לפתחת-שלום |
בדירה
בהרצליה
ונזכרת במילות השיר הידוע:
"מושב יבול,
לא נעזוב אותך לעד
לעולם,
לעולם לא תישאר לבד...
... אנו כאן נפריח השממה
בשלום, שמחה ואהבה..."
איך שהייתי מטפסת
על ענפי האזדרכת,
כשאבא ואמא היו רבים,
ומדמיינת שאני מגדלת
תנשמות ענק וטיגריסים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|