אנחנו לא חושבים וחייבים לדעת
וכבר לא מרגישים אך מתעקשים לגעת
רואים כל יום עולם ואז עוצמים עיניים
ולא שוקעים ולא צפים
פשוט זורמים בינתיים

אנחנו לא בוכים רק מחייכים לרגע
כל כך מטומטמים שמתכסים בידע
ומסביב כולם רק מרימים ידיים
והם שותקים וצועקים
אליך בשמיים

אנחנו לא חיים ולא רוצים למות
נאבדים בתוך חיפוש של משמעות
האנשים ממול נופלים על הברכיים
ולא שומעים לא מקשיבים
ורק סותמים אוזניים

אנחנו לא זוכרים ולא רוצים לשכוח
בונים מקלט סביב ומנסים לברוח
ומסתכלים תמיד על העולם כולו
כי רק הם אשמים
ורק אנחנו לא